הקשר בין שח-מט לפרשת השבוע…
הם היו שבורים מאוד. הבן שלהם מצא גויה ורוצה להתחתן איתה, חס ושלום.
הם שמעו על האדמו"ר שפועל ישועות והבטיחו להם כי בפגישה אחת של הבחור עם האדמו"ר – הוא יעזוב את הגויה.
לאחר לחצים ושכנועים הסכים הבחור להפגש עם האדמו"ר, בתנאי שזה הדבר האחרון שהוא עושה עבורם בנושא.
אך למרבה הפלא בחר האדמו"ר להציע לו לשחק ביחד את המשחק האהוב על הבחור, השח-מט.
כשסיפר להורים כי הרבי לא אמר לו דבר וחצי דבר על הגויה ורק שיחק איתו בשחמט, כעסו מאוד על האדמו"ר ושאלו אותו "הייתכן, הלא כעת אבדה כל תקווה"?
אמר להם האדמו"ר: "אל תדאגו. עכשיו הוא אוהב אותי, ואם הוא אוהב אותי, הוא לא יאהב אותה".
סוף הסיפור – שהתחתן עם יהודיה כשרה ב"ה.
*
בפרשת השבוע קוראים על המכות שקיבלו המצרים ושהובילו ליציאה ממצרים.
התורה איננה ספר היסטוריה אלא הוראה מעשית.
גם היום אנחנו כבולים ב"מצרים", כל אחד והמצרים וההגבלות שלו. והמכות הראשונות שיובילו ליציאה ממצרים הם דם וצפרדע:
דם מורה על חמימות. הפיכת המים של הנילוס לדם מורה על חמימות של קדושה. עשיית המצוות צריכה להיעשות בחמימות ומתוך רגש של קדושה למצווה ולא "כמצות אנשים מלומדה".
אחר כך מגיעה מכת הצפרדע. הצפרדעים נכנסו גם לתוך התנורים של פרעה. ומה המסר? לקרר את התנורים של פרעה. את החום והתאוות לדברים רעים צריך לצנן ולקרר. לא כל תאווה צריך לקבל וגם מה שצריך, "בלי לחץ".
אבל קודם כל מכת דם, כי כאשר מכניסים חמימות לדברים של קדושה, באופן ממילא הנפש נמשכת לקדושה ולא לרוע וקליפה.
ואז נצא מהמצרים וההגבלות הגשמיים והרוחניים ונגיע לגאולה השלימה, מיד ממש!