חודש תשרי המשופע בחגים

חודש משופע בחגים

חודש תשרי הוא חודש הבריאה והמשפט ובעיקר חודש של המלכת ה' עלינו, והוא משופע בחגים ובימים מיוחדים יותר מכל חודשי השנה.

• א־ב: שני ימי ראש השנה:

• ג: צום גדליה (המכונה במקרא ובתלמוד ״צום השביעי״);

• א־י: עשרת ימי תשובה;

• י: יום הכיפורים;

• טו: יום טוב ראשון של סוכות;

• טז־כא: חול המועד סוכות;

• כא: הושענא רבא;

• כב: בארץ ישראל שמחת תורה, בחוץ לארץ שמיני עצרת;

• כג: בחוץ לארץ שמחת תורה.

בתשרי נברא העולם

השנה היהודית שני ראשים לה –

ניסן, שמאז יציאת מצרים קיבל מעמד של ראש חודשים במצוות הקב״ה: "החדש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה״[1],

ותשרי, שהוא אמנם ״החודש השביעי״ שבתורה, אך דווקא בו השנה מתחדשת בשני ימי ראש השנה, לכן קבעוהו עולי בבל כראשון בלוח שלהם.

חז״ל נחלקו בשאלה מתי נברא העולם: בתשרי או בניסן? רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא, ורבי יהושע אומר: בניסן נברא[2]. הד למחלוקת הזאת על בריאת העולם אפשר למצוא גם במאבק־כביכול שבין ניסן לתשרי, מי יהיה הראשון בחודשי הלוח.

הפיוט שבתפילת ראש השנה, ״זה היום תחילת מעשיך זיכרון ליום ראשון״[3], שהיה שגור כבר אצל חכמי התלמוד, מלמד ומוכיח כי חז״ל הכריעו שבתשרי נברא העולם.

ומוסבר בחסידות שבניסן נברא העולם במחשבה ובתשרי נברא למעשה.

מכל מקום, גם לאחר שהוכרע כי בתשרי נברא העולם עדיין הייתה מחלוקת גדולה למי יהיה משפט הבכורה: לניסן, שבו יצאו ישראל ממצרים, או לתשרי, שבו נברא העולם.

בתחילה הייתה ההכרעה הן בחז״ל והן בפמליא של מעלה כי הבכורה ראויה לתשרי, שהרי בו ״קרא לשמש ויזרח אור, ראה והתקין צורת הלבנה״, ובו יצר את האדם לעבוד את עולמו. ממנו יתחיל בכל שנה מניין הימים, החודשים והשנים.

ואולם קביעה זו לא נתקבלה על דעתם של אנשי ח״ן ויודעי סוד, היושבים ראשונה בהיכלות ומגלים את פשר העולמות ורזי היקום.

הללו דיברו בזכותו של חודש ניסן: אמנם לא בו נברא העולם, אך בכל זאת לו ראויה הבכורה, שהרי בו נגאלו בני ישראל – שבגללם נברא העולם ולהם ניתנה התורה, שהיא יסוד העולם. אמרו חכמי הסוד: חשובה גאולה מבריאה, שסתם עולם ללא גאולה כאילו שלא נברא. עולם שהוא נתון בשעבוד, שהוא ללא תקווה, כאילו חזר לתוהו ובוהו.

עמדו חכמי הסוד ואמרו למסדרים: הוו יודעים כי הגאולה היא שנותנת פשר לחיים והיא שנותנת תוקף לבריאה; ועוד רז גדול הוסיפו אנשי הסוד – כאשר יצאו בני ישראל ממצרים בניסן יצאו מאפלה לאור גדול, והאיר העולם כולו באור חדש כאילו נברא באותה השעה.

נסתתמו טענותיהם של חז״ל ועמדו כנזופים.

כל השביעין חביבין

ביקשו אנשי הסוד לפייסם. אמרו להם: חודש ניסן, הראשון לגאולה, הוא שיהיה ראש חודשים, ראשון לכל חודשי השנה. אך חודש תשרי, שבו ברא הקב״ה את עולמו, יהיה החודש השביעי. כל השביעין חביבין[4].

אמור מעתה כי כמו היום השביעי – כך החודש השביעי מבורך ומקודש, והרי הוא כיום השבת, שבירכו בורא העולמות וקידשו מכל הימים בקדושתו. על כן החודש השביעי מבורך ומקודש מכל החודשים וחביב מכולם, והוא לעולמים החודש שבו מטהרים בני האדם את עצמם מחטאיהם, ממרקים את נשמותיהם מעוונותיהם, שבים מפשעיהם אל בוראם באהבה ומחדשים בתשובתם ובתפילתם את הבריאה כולה.

הסכימו הכל ואמרו: גם ניסן וגם תשרי חודשי גאולה הם.

השינויים בתפילה בעשרת ימי תשובה

בעשרת ימי תשובה יש שינויים קטנים בשתי הברכות הראשונות ובשתי הברכות האחרונות בתפילת שמונה עשרה[5].

כמו כן חותמים את הברכה השלישית ב״המלך הקדוש״ ולא ב״הא-ל הקדוש״, ואת הברכה השמינית חותמים ב״המלך המשפט״ ולא ב״מלך אוהב צדקה ומשפט".

צריך להסביר במה שונים הימים הנוראים משאר ימי השנה הרגילים, הלא נאמר ש״אדם נידון בכל יום״?

אלא שבכל יום האדם נידון בלי השתתפותו; זה דין שמימי שמתקיים בפמליא של מעלה בלא נוכחותו של האדם. שונה הדבר בימים הנוראים: בהם האדם מופיע כצד במשפט, מתגונן, מסביר את עצמו, מצטדק על חטאיו, מתוודה, מביע חרטה ומבקש סליחה.

ימי הדין של חודש תשרי, הימים הנוראים, הם חסד גדול לאדם: ניתנת בהם האפשרות לאדם להצטדק ואף לקחת סניגור להגנתו, והדין מתקיים בנוכחותו ובו הוא מעלה את זכויותיו. כל התוכן של הימים הנוראים, התפילות והנוהגים שבהם, מקורם בדין שמים שמתנהל לפי דרכיהם של בני אדם, בצרכים אנושיים ובטענות ומענות, כשהמגמה העיקרית היא התפייסות, סליחה ותיקון.

מקורות והערות


[1] שמות יב, ב.

[2] ראש השנה ח ע״א; יא ע״א.

[3] ראש השנה כז ע״א.

[4] חודש תשרי הוא היחיד שאין מברכים אותו בשבת שלפני ראש החודש: חז־ל דרשו זאת מהמילה ״בכסה" ליום חגנו. עוד אמרו המפרשים שהדבר מכוון לערבב את השטן ולהעלים ממנו את יום הדין. הבעל שם טוב הקדוש אומר שחודש זה, שהוא השביעי, אינו זקוק שאנו נברך אותו, שהרי בדומה לשבת הקב״ה בכבודו ובעצמו מברך אותו. את ברכתו של הקב׳׳ה בחודש תשרי אנו ממשיכים לכל החודשים, לכל השנה כולה.

[5] בשתי הברכות הראשונות בשמונה עשרה ובשתי הברכות האחרונות מוסיף ואומר ״זכרנו לחיים", "מי כמוך", "וכתוב לחיים" ו״בספר חיים".

בשבת פרשת ניצבים (שהיא תמיד סמוכה לראש השנה) אנו קוראים את דברי משה: ״ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". אבא זצ״ל, רבי שלמה דוד כהנא, רבה של ורשה ורבה האחרון של העיר העתיקה של ירושלים, היה חניך ישיבת וולה׳ין הליטאית; אבל בתור רב בוורשה במשך יובל שנים התוודע גם למנהגי החסידים, ובעצמו נהג לפי אחדים מהם. כדי לרומם את הנפש היהודית, לעודדה לקראת ימי הדין, לקיים "ובחרת בחיים״ ולהביע ביטחון בקב״ה שאכן ימלא את תפילתנו "זכרנו לחיים", נוהגים חסידים לברך לאחר התפילה על כוסית של יי״ש – לחיים. בשבת ניצבים היה גם אבא מברך על כוסית של יי״ש, ואומר: "שמענו מפי הקב״ה ׳ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך', והנה אנו מקיימים את דבריו. אנו מודיעים לו שבחרנו בחיים, ומקיימים ׳ל'אהבה את ה׳ אלקיך׳. לחיים, יהודים!״.

 

מאמרים אחרונים

מזלו של חודש אייר

מזלו של חודש אייר הוא שור. מזל זה, שהביאו מבבל. השור וקרני השור הם גם סמל למלחמה. השור מסמל את חרישת השדה, ככתוב: ״ורב־תבואות בכח

קרא עוד »

הקמת ישיבת ״תומכי תמימים״

הרבי הרש״ב, הנשיא החמישי לשלשלת אדמו״רי חב״ד, הקים את ישיבת ״תומכי תמימים״. על יסודה הוא כותב[1]: ״במשך שנים, הייתי מודאג ומלא צער ממעמדם ומצבם הרוחני,

קרא עוד »

הבסיס לתורת החסידות עמידה על האמת

אני רוצה ללמוד תורה לפני כארבעים־חמישים שנה ארע המעשה: בן למשפחה אמריקאית רחוקה מתורה ומצוות הלך לפני בר המצווה ללמוד על משמעות העלייה לתורה. התעורר

קרא עוד »

השינוי שחל בעולם מאז מלחמת המפרץ

העולם תמיד נגדנו? אם נתבונן בהיסטוריה של עם ישראל נראה שעמנו ידע גזירות ורדיפות מאז היותו לעם וזה ממשיך בלי הפסקה אצל שונאי ישראל שבכל

קרא עוד »

גויים עושים חסד

ארה"ב עושה חסד אם מתבוננים בהיסטוריה העולמית הרי תמיד, בניגוד להיגיון הפשוט, שבמלחמה יש רק מפסידים, היו מלחמות בלתי פוסקות בין העמים. אחדות מהמדינות התנהגו

קרא עוד »

דרשות לשבת

מזלו של חודש אייר

מזלו של חודש אייר הוא שור. מזל זה, שהביאו מבבל. השור וקרני השור הם גם סמל למלחמה. השור מסמל את חרישת השדה, ככתוב: ״ורב־תבואות בכח

קרא עוד »

הקמת ישיבת ״תומכי תמימים״

הרבי הרש״ב, הנשיא החמישי לשלשלת אדמו״רי חב״ד, הקים את ישיבת ״תומכי תמימים״. על יסודה הוא כותב[1]: ״במשך שנים, הייתי מודאג ומלא צער ממעמדם ומצבם הרוחני,

קרא עוד »
השארת תגובה

חייבים להתחבר כדי להגיב.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן