מוח שליט על הלב
מוח שליט על הלב אדם הוא יצור מורכב, לא רק גוף ונפש אלא כוחות נפש הבנויים מנטיות, רגשות, יצרים ורצונות שמנסים להשתלט על לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. אולם לעולם נזכור, שיש בעל בית השליט על כל כוחות הנפש והוא:
מוח שליט על הלב אדם הוא יצור מורכב, לא רק גוף ונפש אלא כוחות נפש הבנויים מנטיות, רגשות, יצרים ורצונות שמנסים להשתלט על לבושי הנפש: מחשבה, דיבור ומעשה. אולם לעולם נזכור, שיש בעל בית השליט על כל כוחות הנפש והוא:
יחד עם ההתעוררות המעשית להפצת מצות הנחת התפילין – שהצלחתה ממשיכה, והולכת ומוסיפה – עד היום הזה, הקדיש הרבי כמה שיחות לצד התורני של מצות תפילין, תוך דיון בפרטיה ובהלכותיה. במאמרנו זה נביא בעז"ה כמה נקודות, ועיקרן סביב המורכבות שבמצות תפילין. מצות
אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה
עד שבאו המכות לא התחילה השבירה של גאון מצרים. עד להופעתן לא הועילה ההתגלות המיוחדת של "אני הוי"ה", לא הועילו אף "ארבע לשונות של גאולה" שנמסרו לבני ישראל ע"י השליח הנעלה ביותר, משה רבנו. עד שבאו הדם והצפרדע והמכות הבאות,
להבין ענין תחיית המתים. הנה איתא במשנה[2] "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", וידוע דפירוש עולם הבא במשנה זו הוא עולם התחיה, וכדמוכח בהמשך המשנה: "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא – האומר אין תחיית המתים מן התורה", שהטעם על
רבי מאיר בן ברוך – המהר"ם מרוטנברג רבי מאיר בן ברוך, המהר"ם מרוטנברג, נולד בעיר וורמס, והיה מגדולי רבני ישראל בתקופת הראשונים ומאחרוני בעלי התוספות. הוא חי בשנים ד'תתקע"ה- ה"נ"ג (1215-1293) הוא למד בצרפת אצל רבי יחיאל מפאריס, וגם אצל
א. ל״ג בעומר – יום שמחה בענין השמחה בל"ג בעומר מובאים כמה טעמים, ומהם: א תלמידי רבי עקיבא, אשר ״מתו מפסח ועד עצרת״[1], ״פסקו מלמות״[2]. ב זהו ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי[3] – יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי[4],
הסיפור שמאחורי ל"ג בעומר? הבה נדבר קצת על ל"ג בעומר אז, לסחוב קרשים למדורה, כולנו סחבנו (ועודנו..) לצלות מרשמלו על שיפוד ולזרוק תפוחי אדמה פנימה, בתקווה שלא יתפחמו, זרקנו, צלינו וזללנו. אך לשמחה מה זו עושה? בשביל מה כל הסיפור,
ארבעה טיפוסי אישיות ארבעה תאורי טיפוסים מקובלים במינוח המקצועי ביחס לנטיות הטבעיות: שכלי, שכלי-רגושי, רגושי-פיזי, ופיזי. ד״ר אילנה ישראל, בהסתמך על מחקרה ושיטתה של ד״ר סנדרה סיגל מקליפורניה – תחום יחסי אנוש בעבודה – מתארת טיפוסים אלו[1]: הטיפוס השכלי ממוקדים