נקודה לפרשת פנחס
לא תמיד החיים הם פוליטיקלי-קורקט. לפעמים אתה עושה משהו שונה מכולם ולרגע נראה שהשתגעת. ואז מתברר שאתה זה הנורמאלי..
לפני כמאתיים שנה נפטר הרבי הראשון מגור. בסיום הלוויה שהייתה בחורף יצא הבן מבית העלמין כשהוא יחף (לאבל אסור לנעול נעלי עור בשבעה). ראה זאת אחד התלמידים, פשט את מעילו וזרק על הרצפה. שלפחות כמה פסיעות לא יכאב לרבי מהשלג… ומיד אחריו עשו זאת כל התלמידים.
לראשון שפר גורלו והוא התעשר. לא כך קרה לכולם. כי לא חכמה להיות "חקיין". חכמה לפרוץ דרך.
*
בפרשת השבוע "פנחס" מסופר על פנחס שעשה מעשה אמיץ ולא צפוי. הוא מסר את נפשו לקדש שם שמים ולמנוע תועבה במחנה ישראל, ועל כך קיבל את פרס הכהונה "הנני נותן לו את בריתי שלום".
שש מאות אלף אנשים לא עושים כלום. מה קרה לפנחס שהחליט לעשות מעשה? ועוד קיבל אחר כך גינויים מהפוליטיקה, שהוא רוצח, שהוא נכדו של מפטם העגלים (יתרו) ועוד.
הוא הבין שזה הזמן, וזה הוא יעשה את זה.
*
התורה איננה היסטוריה. היא הוראה עבורנו. נמצאים אנו בשלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז זמן האבל על חורבן חומת ירושלים לבין תשעה באב, יום החורבן. שלשה שבועות עצובים על ההיסטוריה שלנו.
אבל עכשיו הכל תלוי בנו. לא עת לבכות, עת לבנות. לחשוב מחוץ לקופסא על מעשי חסד חדשים, להיות יצירתי בלטפח מקום עזוב, ולבנות בנדבכים של תורה ומעשים טובים את בית המקדש השלישי, עוד היום!
שבת שלום ומבורך!
הרב יהודה ומושקא גינזבורג
הדלקת נרות בחיפה 19:21
צאת השבת 20:34
*ביום חמישי הקרוב* יופיע *נוח סוליש* עם מצגת וסיפורו ההיסטורי של ארון הבית והלוחות. חמישי הקרוב 12/7 בשעה 19:30 בבית חב"ד טשרניחובסקי 69. הכניסה חופשית. *יהיה מרתק!*