תדליק כבר: הסיפור שמאחורי הנשמה
נקודה לפרשת השבוע – בהעלותך
יהודה אבנר ז"ל היה יועצם של חמישה ראשי ממשלה בישראל. בפגישתו עם הרבי שאל: מה תפקידו של הרבי?
ענה לו הרבי: בכל יהודי יש נשמה. צריך רק להדליק אותה ולראות איך היא בוערת. אני (הרבי) הוא זה שנותן את הגפרור להדליק את הנשמה. את הראיון המלא איתו תוכלו לראות כאן https://goo.gl/es9fdA
*
השבוע (כמעט כמו בכל השבועות שעברו) סערו החדשות בסיפורי ה'הדתה' למיניהם. ההוא הציע למישהו להניח תפילין (השם ישמור) והאחר חילק נרות להדלקה לפני שבת (שומו שמים). הילד אמר ברכה (אוי, מילה גסה) והילדה הלכה בצניעות (זה ממש לא באופנה..)…
אז רגע לפני שאתם חושבים על זה, תחשבו אחרת. אנחנו יהודים, יש לנו נשמה והיא צריכה לדלוק ולהאיר. לא לתת לאחרים לכבות אותה אלא להיפך, לקחת גפרור או יותר ולהדליק אותה, עד שתהיה שלהבת.
*
זוהי גם ההוראה מפרשת השבוע שלנו, בהעלותך.
הקדוש-ברוך-הוא מצווה את אהרן "בהעלותך את המנורה, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". לכאורה כאשר ידליק את המנורה ודאי שהנרות ידלקו? מפרש זאת רש"י "עד שתהא שלהבת עולה מאליה". צריך להדליק את הנר בצורה ש"יחזיק מעמד" בכוחות עצמו.
*
פעמים אין ספור הדגיש הרבי לשלוחים שלו כי תפקידם להאיר את הנשמות. אבל זה לא מספיק, צריך שהשלהבת תהיה עולה מאליה. צריך שכל אחת ואחד מאיתנו יקח על עצמו להתקדם ולהאיר בתורה ובמצוות. להאיר את עצמו, את משפחתו ואת סביבו.
ואז העולם שלנו יהיה מלא באור, אור של גאולה.
שבת שלום ומבורך