שמותיו של חודש סיון
החודש השלישי חודש סיון, החודש של חג מתן תורה, נזכר בדרך כלל במקרא כחודש השלישי, למשל: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני"[1]; "שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש"[2], ועוד. סיון
החודש השלישי חודש סיון, החודש של חג מתן תורה, נזכר בדרך כלל במקרא כחודש השלישי, למשל: "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני"[1]; "שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש"[2], ועוד. סיון
מזלו של חודש סיון הוא תאומים. התאומים מתאימים להיות מזל החודש של סיון, החודש שבו ניתנה תורה לישראל, משום שהם מייצגים את האחריות הכפולה כלפי לימוד התורה של שני השבטים זבולון ויששכר. יששכר יושב והוגה בתורה ומלמדה לרבים, ואילו זבולון,
א. חביבות יום שני של חג השבועות כ"ק מו״ח אדמו״ר סיפר[1], שהבעש״ט חיבב מאד את היום השני של חג השבועות וכל שנה הי׳ עורך סעודה מיוחדת ביום השני של חג השבועות והיה מתוועד הרבה[2]. הרב המגיד ממעזריטש, תלמידו וממלא מקומו
לזרעך נתתי את הארץ הזאת סיבת הגלות היא ״מפני חטאינו״, אך עם זאת דייקו אנשי כנסת הגדולה בתקנם את לשון התפלה ואמרו: ״גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו״, כלומר, גם לאחר שגלינו ונתרחקנו – הרי זו ארצנו ואדמתנו, ואף בלשון הפסוק[1] מרומז
שבטו של חודש סיוון הוא זבולון לא בנקל זכה זבולון להיות השבט המופקד על חודש סיוון. גם שבטים אחרים רצו לדבוק בחודש מתן התורה. גם הם שאפו להיות הממונים על המעמד הנשגב של מתן תורה והתגלותו של ה׳ לעמו. זבולון
מהו כפל הלשון דבר ואמרת? דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית גו׳[1] וידוע הדיוק בזה[2] מהו כפל הלשון דבר ואמרת, ומבואר בפירוש רבינו בחיי[3], דדבר אל בני ישראל הוא הכלל ואמרת אליהם הוא הם פרטי המצוה. ומבואר בזה בהדרושים[4],
הכוכבים במסילותם עושים את רצון הבורא מה נהדרים הם פני השמים בשעת הלילה! שבעת הרקיעים, ובהם צבאות כוכבים לאין סוף, נעים על צירם, חגים במעגלים, זוהרים וכבים, מנצנצים וקורצים. הם מכוונים את המפליגים בימים ואת ההולכים בדרכים. הם גלויים, לכאורה,
הַ"פִילוֹסוֹף" שֶׁעָמַד עַל סַף הַתְּהוֹם סָמוּךְ לְעִיר מְגוּרָיו שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב מזיבוז גָּר יְהוּדִי בֶּן תּוֹרָה, שֶׁהֶחְזִיק עַצְמוֹ לְחָכָם גָּדוֹל. וְהֵחֵל לַעֲסֹק בְּמֻפְלָא מִמֶּנּוּ, בַּחֲקִירָה אֱלֹקִית שֶׁלְּמַעְלָה מִיְּכָלְתּוֹ הַשִּׂכְלִית, עַד שֶׁהִתְעוֹרְרוּ אֶצְלוֹ שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת אוֹתָן הִתְבַּיֵּשׁ לְהַבִּיעַ בְּקוֹל רָם וְלִשְׁאֹל אֶת
אוירה משפחתית משפיעה על התפתחות אישויות הילד גורמים חיצוניים המשפיעים על התפתחותו האישית של הילד בתקופת ילדותו המוקדמת לומד הילד להסתדר עם עולמו "הפנימי" – התורשתי. את שנתו הראשונה בחלק הגדול הוא מבלה תוך נסיונות ולימוד להשתמש בגופו. הוא לומד
סדר מבנה המשפחה משפיע על מעמדו של הילד גורם קובע חשוב בעולם החיצוני, הוא מבנה המשפחה[1]. מונח זה מבטא את אופי היחסים השוררים בין כל אחד מבני המשפחה, אל האחרים במשפחה, ממש כפי שההתיחסות בין כוכב אחד לשני קובעת את