חודש תשרי המשופע בחגים
חודש משופע בחגים חודש תשרי הוא חודש הבריאה והמשפט ובעיקר חודש של המלכת ה' עלינו, והוא משופע בחגים ובימים מיוחדים יותר מכל חודשי השנה. • א־ב: שני ימי ראש השנה: • ג: צום גדליה (המכונה במקרא ובתלמוד ״צום השביעי״); •
חודש משופע בחגים חודש תשרי הוא חודש הבריאה והמשפט ובעיקר חודש של המלכת ה' עלינו, והוא משופע בחגים ובימים מיוחדים יותר מכל חודשי השנה. • א־ב: שני ימי ראש השנה: • ג: צום גדליה (המכונה במקרא ובתלמוד ״צום השביעי״); •
החודש השביעי במקרא החודש מכונה תמיד במספרו הסידורי: ״החודש השביעי״. כך, למשל, ״בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה״[1]. החודש נקרא ״החודש השביעי״ מפני שהוא השביעי לניסן, שהוא ראש חודשים[2]. תשרי השם ״תשרי״ אינו עברי, אלא גלגול בהגייה
מזלו של חודש תשרי, מאזניים, בא ללמדנו כי בעשרת ימי תשובה, ימי הדין, שוקלים בבית דין של מעלה את מעשיהם של בני האדם, שופטים במאזני צדק את פועלם של כל ברייה, אומה ולשון, וחורצים את גזר דינו של היקום כולו.
אפרים הוא השבט המופקד על חודש תשרי. אפרים אכן מוזכר פעמים מספר בתפילת ראש השנה, וזכרו חותם את פרק הזיכרונות בתפילת המוסף: "הבן יקיר לי אפרים… כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו, רחם ארחמנו
חנה – חלה, נידה והדלקת הנר – 3 מצוות האשה הרבנית חנה, אמו של הרבי, מהווה סמל ודוגמא לאישיות נדירה שעמדה בעוז ובגבורה משך כל התקופות בחייה, בכל הכובעים המיוחדים של האשה – אשת מלך, בת מלך ואמה של מלכות!
סוגי קשרים והמחילה הבאה בעקבותיהם האדם הוא יצור חברתי, האדם חי במציאות של קשרים, אין הוא חי בבועה של עצמו. כי אם כך הם פני הדברים, הרי חיים מעין אלו מאופיינים כבעייתיים. יש קשר של: "שלום, שלום" – קשרים של
לקבל את השונה – זו הדרך! מספרת הגב' נ.ר.[1]: היא הכירה את היהדות בדרכים שונות, וכך שבה בתשובה. בעלה באותו זמן היה בדרך קצת שונה, אך זה לא הפריע לשלום הבית שלהם. במשך השנים נולדו להם מספר ילדים, והגיע הזמן
גלולת הפלא: העצמת מושג "השליחות" כולנו מתמודדים מול תסכולים אישיים – יש מי שחש שאינו ממצה את עצמו, ויש מי שאין עיתותיו בידיו, ואינו מספיק לפעול על פי תכניותיו, כי אין לו "הצלחה בזמן", ויש מי שפה ושם צצות אי
שידוכים על פי סדר פרשיות "משנה תורה" פרק מעניין בנושא השידוכים וכללי הזוגיות, כפי שהם נלמדים מסדר הפרשות בחומש דברים – "משנה תורה", בדרך של הלצה[1]: "בהתחלה הכל רק פרשת "דברים": איך אומרים? הכול דיבורים… נותנים לעניין חשיבות קטנה או
מבצע "עופרת יצוקה" חודש כסלו תשס"ט. החיילים נכנסים במצח נחושה אל עזה, וכל מטרתם אינה אלא לנצח. ניתן היה לשמוע אותם, לראותם. הם היו מלאי תעוזה, מלאי רוח קרב, הנצחון היה ראש מעייניהם – להציל את העם מאיומי החמאס, מהסקאדים